ללי ציפי מיכאלי אשת הקוסמוס הגדול
הקול
עב"ם
נפרד ממני
מקבל אישיות
הקול
שב וחוזר חוזר ושב
משוטט בלעדיי
לא זקוק לאיברי דיבור לאיברי רביה
הקול שב ומשחק בי
במחבואים
משעשע
ומחריד אותי
מבעית את שנתי
המטורף!
המוזה חסרת סבלנות
אם לא תכניס אותה
לא תבוא עוד
26.6.08
ללי, חלליסטים- עבמי"ם מטריפים גם אותי, נראה לי שהם האלים המודרניים..:) יופי של שיר.
תמי היקרה, תודה. אלילים? העצם הבלתי מזוהה כאן הוא ביטוי לקול פנימי שמציב את עצמו כיישות נפרדת, חמקמקה, חסרת זהות ושליטה.
מתוך כך ניתן להבין אולי את הבית האחרון.
היי ללי
זה נכון- הקול- הוא יכול להשתלט, גם הצלצול של הקול והכל חזק פה
להתראות טובהל
אל תשאל למי מצלצלים הפעמונים…טובה תודה.
תיאור יפה של משחקי המחבואים של הקול שלנו עם עצמנו.
וזה הקול האישי והמקורי שלך, ללי.
קוֹלָלִי.
ממש כך, מריו. משחק של תעתועים.